לקיחת אחריות או האשמת האחר 

אחת הבעיות בחשיבה של "הכל או לא כלום" שהתנהגויות לא בריאות (לדוגמה: הפרעות אכילה, שליטה בכעסים וכו') היא בהאשמת ההורים או בהאשמה עצמית. אף אחת מעמדות אלה איננה מדויקת. ההסבר מדוע אנו עושים את מה שעושים, הוא הרבה יותר מורכב ומסובך. כאשר מבינים את התהליך, קיים סיכוי לשינוי חשיבתי והתנהגותי.

ילדים נולדים עם צרכים רגשיים ופיזיים שונים. מי שמצופה למלא צרכים אלה, היא בעיקר האם, שלא תמיד יכולה למלא צרכים אלה. במצבים כאלה, התפקיד עובר לסביבה – האב, הסבים, האחים וכדומה. לעתים מגלים שאין מי שימלא צרכים אלה. אדם שצרכיו הבסיסיים לא התמלאו בילדות המוקדמת נותר עם פגיעה, רגישות, כעס, תסכול ועצב המלווה את מהלך החיים. כאילו נוצר "בור" רגשי שקשה למלא.

לעתים חל בלבול בין סיבה להאשמה. סיבה היא פחות או יותר אובייקטיבית-מציאותית, בעוד בהאשמה מתקיימת קונוטציה שלילית המרמזת על עוול ופגיעה שנעשו בכוונה. ניתן לברר את הסיבות ולבדוק מה עומד מאחורי הדברים. חשוב לבדוק ולברר את שורשי הפגיעה, אך יש לקחת בחשבון שתהליך הברור משמר את תחושת הפגיעה והכעס המובילים לכדי הטלת אשמה באחר (ההורים) ולא בהכרח לשינוי. לא ניתן להפנות אצבע מאשימה ולומר בוודאות מלאה שהורינו גרמו לנו להיות מי שאנחנו. אמנם יש קשר בין האירועים, אך לא מסלול ישיר מהאחד לשני, ישנו גם מבנה האישיות הבסיסית איתו באנו לעולם.

על מנת לערוך שינוי, חשוב להבין את השפעת הילדות והסביבה על אופן ההתייחסות למצבים, להתנהגות ולחשיבה. לא תמיד הפתרון לשינוי טמון בהבנת הרקע. חשוב מכל לקחת אחריות על התנהגות, הפרשנות והחשיבה האישית. לחתור לשינוי משמעותי אשר יטיב עימך ועם הסביבה. על התהליך להיעשות עם פחות אשמה אישית והאשמה של אחרים.

בשלב מסוים האדם הופך לבוגר ועצמאי, האחראי על גורלו מעבר לנסיבות החיים. כאב הילדות ימשיך ללוות – בעוצמות שונות ובשלבים שונים בחיים. חשוב לתת לכאב זה הכרה ותוקף. אבל, ישנם אנשים הממשיכים להאשים את הסביבה ולשחזר את הפגיעה הן על ידי חזרתיות ותקיעות והן על ידי שיחזור מערכות יחסים אותם מכירים מילדות וגורמים לעצמם עוול בכך שנשארים מהלך חיים שלם באותם המקומות, מבלי יכולת להיחלץ מהם.

לא תמיד אפשר וצריך לסלוח, אבל חשוב להשלים עם העובדה שהורינו לא היו מה שהיינו צריכים שיהיו עבורנו. יש להניח שההורים היו עושים טוב יותר או אחרת, אם רק היו יכולים, מסוגלים ומודעים. זה הזמן שלך להיות "הורה" טוב ומיטיב לעצמך, להכיר את נקודות החוזקה והחולשה שלך ולחתור לשינוי. להפנים שלא תוכל להוציא מההורים את מה שאין להם לתת ולגלות חמלה כלפיהם. חמלה מסייעת להתמודד עם חולשות ואכזבות מבלי להפעיל ביקורת עצמית או האשמת האחר. צריך ללמוד לסלוח על חוסר השלמות. ללמוד מההצלחות כמו מהכישלונות.

הבחירה היא בין להמשיך לחיות בתחושת קיפוח, עוול, כאב, סבל ואכזבה, או לפעול לשינוי ולהתכוונן לחיים שיש בהם משמעות וערך, היא משמעותית. חיים בהם כאשר נתבונן על עצמנו, נהיה גאים במקום אליו הגענו ביחס לעצמנו ולא בהשוואה לאחרים. ממקום של קבלה והשלמה עם מה שהיה, לנסות להתקרב להורים מתוך הבנה שזה מה שהם יכולים, בלי אשמה. בסופו של דבר, באמצעות תהליך זה, להיות הורים טובים יותר לילדיכם.
התקדם על ידי זיהוי הכוחות המוקדמים שעזרו לך לשלוט במצבים שונים, היה אתה אחראי בלעדי על השינוי. הנח בצד את האשמות והשקע את האנרגיה בתהליך שינוי אשר ישרת אותך טוב יותר, מלהאשים את עצמך או את האחרים. גלה חמלה כלפי עצמך וכלפי אלה שגדלו אותך, למרות טעויותיהם. למד מההצלחות וגם מהכישלונות. להיות טוב לעצמך משמעותו להכיר את נקודות החוזק והחולשה.

במידה ואינך מצליח בכוחות עצמך לצאת לדרך, פנה לטיפול. כיום ישנם סוגי טיפול שונים העוסקים בנושא, מצא את זה המתאים לך ביותר.